Confidential To Our Tumblr Followers, We Love You The Most.

אם היה יום שמיני בשבוע, מה הזברה הייתה לובשת בו?

(לצורך העניין יום המנוחה הוא עדיין יום שבת)

אני מצפה לתמונות להמחשה.

יש לי זיכרון מעורפל של המורה אומרת שתפוח נגמר בח כי זה כמו ירח כי ח עם פתח בסוף מילה אבל אני לא יודעת כמה איות באמת למדנו

שאלה מאוד חשובה שאני צריך לדעת

Just enjoy it?? Have a tiny kid climb on you. Let them control your actions like a robot. Help them jump and play games with them and laugh with them and talk politics with your baby cousin. It's fun. Alternatively, embrace being an adult. Talk about adult stuff. Find out your mom used to throw her little brother in the trash. Find out that your uncle knows German??? How? Learn about old stuff like. Talk to your grandma about why she became a mother at 21. Talk to your aunt about her kids education. You can enjoy all of it! You also might learn some weird stuff

reblog if you're the single teen at family functions so you just stand in the corner watching the kids play and the adults talk

This girl I know let me look up something on her phone and her search history was "batman office" "how does batman's office looks like" and she probably writes fanficion and I just had to give her the phone back like a normal person

Scrolling through instagram and seeing that someone I go to uni with has liked a meme about Batfam AO3: ONE OF US ONE OF US

I used to write theories and shit. I remember drawing a graph to explain my time travel theories about some purple dude that were too complex for me to explain with words. But now I am this

forever impressed by people who when they're hyperfixating on a media or character come up with complex headcanons and analysis and make up scenarios with them. all my brain does is this for days on end

עד שאומת חזירי הבר החליטו לתקוף. רק רשות הטבע והגנים הייתה יכולה לעצור אותם, אבל כשהעולם היה זקוק לה יותר מאי פעם, היא נעלמה (אני בירושלים ועכשיו יש כאן המון חזירי בר ואף אחד לא עושה כלום)

חזירי בר בגליל, גמלים בנגב, דורבנים בירושלים וכלבי ים במישור החוף. ארבעת האלמנטים לארבעת האומות שחיות בהרמוניה.

my biggest gripe with the pro palestinian movement is the lying. you can have empathy and feel remorse for gazans without lying and peddling every antisemetic trope in the book

you can realise that palestinian arabs did not kindly welcome jews who made aliyah before and after the shoah, they are not indigenous or the canaanites, they have been violent against israelis and jews, a lot of them do support hamas, the nakba was a war started by palestinians that they lost to israel, the palestinian national identity is reactionary to the israeli national identity, palestinians are not genetically distinct grom other arabs in the middle east, palestine is literally a colonial name given to the land by the romans to mock the jews living there to sever our connection to the land and STILL have empathy for palestinians. you can realise that they arent a perfect innocent victim and still have empathy for them. the source of their suffering isnt israel or jews, its the antisemitic and imperialistic goals of islamist leaders AND STILL. FEEL. REMORSE

if you need to distort the history of this land and its people and use antisemitic tropes in order to support palestine, you are the fucking problem!!!!! arabs are to the middle east what white people are to the west, and they are not victims just be they face oppression if they live in the west. go speak to any person from the indigenous populations of the middle east and levant and they can tell u all abt what islamism and arabs have done to them snd their families if u refuse to believe us sneaky lying je- i mean zionists. oh wait, its gonna be so hard to do that bc the arab world is doing everything in its power to kill them all

tl dr, you dont need to lie to have empathy for palestinians. you can accept the dirty past of palestinians (just as many israelis still love this country despite it flaws, less then pretty history and incompetent, corrupt government) and still empathise and believe in their self determination alongside jewish and israeli self determination. the need to lie, distort and discredit the jewish and israeli story shows your true (antisemetic) colors

(this is a rant from feb that u put on my insta story, thought it should be seen here)

לכל האנשים שאומרים שמות של חיות בר, קחו את הדירוג של כמה אני רואה חיות בר:

1. שועלים. שומעים אותם כל לילה, רואים אותם מדי פעם

2. דורבנים. אין הרבה ליד הבית שלי, אבל אני עדיין רואה אותם די הרבה במקומות אחרים

3. קיפודים. היה לי אחד בגינה פעם

4. תנים. מדי פעם. שומעים יותר, רואים פחות

5. חזירי בר. ראיתי אותם פעמיים

6. צבוע. לא ראיתי אף פעם אבל אח שלי ראה

מישהו זוכר את הפוסט על ארבעת האלמנטים? ואחד מהם היה חזירי בר? רבלגתי אותו בזמנו אבל אני לא מוצאת אותו. אני אמרתי שיש חזירי בר בירושלים ולא האמינו לי. אז עכשיו ראיתי חזיר בר בירושלים ואפילו יש לי הוכחה מצולמת:

לכל החיפאים שאומרים שרק להם יש חזירי בר ולא מאמינים: בבקשה

נראה לי שהבנתי את אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בדיבורים על הסכסוך אונליין לעומת דיבורים על הסכסוך איפה שהוא אשכרה קורה.

אנחנו חיים כאן. ובסופו של דבר, אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות. בתור מי שבאים מחברה של מצביעי סמוטריץ' ואוהבי בן גביר, הרוב המוחלט אפילו שלהם לא שונאים ערבים כי הם ערבים וחושבים שיהודים הם העם הנבחר הנעלה אתנית- הם שונאים לחיות בפחד מפיגועים וחושבים שגזענות תפתור את זה. מעטים כאן האנשים שלא בסך הכל רוצים לחיות בשקט. אלה החיים שלנו, וגם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש וגם הישראלים שחיים דרך מלחמות ופיגועים פשוט רוצים שזה יפסיק. אנחנו פשוט רוצים להיות מסוגלים לצאת מהבית בלי לפחד שירו בנו או ידקרו אותנו, לנסוע באוטובוסים בלי לפחד שהם יתפוצצו, להקשיב למוזיקה בלי לקבל התקפי חרדה מדברים שנשמעים קצת כמו אזעקה. אני לא יכולים לדבר על החוויה של פלסטינים שגרים כאן כי אני לא פלסטינים, אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואני מניחים שהם גם רוצים את אותו הדבר.

אבל מבחינת האמריקאים שיושבים בבטחה בבית שלהם? גם אלה שרואים את הקונפליקט בצורה הכי הוגנת ומדויקת, הם לא מפחדים. מבחינתם זה לא עניין של חיים או מוות- זה עניין של עקרונות מוסריים. גם בשביל אלה שמבחינתם זה לא סיפור שהם רוצים שהבלורבוז שלהם ינצחו בו, זה מבחן. זאת טרגדיה במרחק אלפי קילומטרים, והם רוצים להשתמש בתפיסות המוסריות שלהם כדי לנצח בה. אתם תומכים בזכויות של ילידים לארץ להיות עצמאיים? אתם תומכים בשחרור האזרח? אתם תומכים במערב? בקולוניאליזם? בשוויון זכויות? היררכיה? לא משנה מה היא תפיסת העולם שלכם, הנה אופציה מצויינת ליישם אותה!!!!!!! הם ניגשים לקונפליקט בנקודת מבט של עקרונות, במקום בנקודת מבט של חוויית חיים. זאת הסיבה שיש קווירז פור חמאס- הם חיים את הקונפליקט בתור משהו עקרוני שבו החלשים צריכים לנצח על החזקים כי קווירים היו חלשים לאורך ההיסטוריה, וזאת התפיסה העקרונית שלהם. לא משנה איך זה משפיע על קווירים שבאמת חיים כאן. הם לא פונים לקונפליקט בבדל של אנוכיות או מחשבה של איך זה משפיע עלי, כי יש לזה 0 השפעה עליהם. זאת תנועה עקרונית מבחינתם, לא חיים של אנשים.

רובם המוחלט האנשים שגרים כאן מוכנים לוותר על העקרונות שלהם. הציונים הכי ציונים שאני מכירים היו מוכנים לתת לפלסטינים חצי מהמדינה שהם תופסים בתור שייכת להם אם זה היה מגביר את הבטחון שלהם. השמלאנים הכי שמלאנים יפי נפש מצדיקים כרגע הפצצות בעזה שגובות מחיר של חיי אדם אזרחיים כי הם חושבים שזה הדבר היחיד שיגן עליהם מפיגועים. זה לא עניין של עקרונות מבחינתנו, או של מה שאנחנו רוצים אידיאולוגית או העולם שאנחנו חושבים שהכי צודק- אלה החיים שלנו ואנחנו רוצים לחיות, ואנחנו רוצים שכולנו נחייה. רובם המוחלט של האנשים כאן לא רוצים במוות של אנשים מהצד השני של הגדר בשביל הכיף, הם רוצים את זה כי זה מה שיביא להם בטחון. חשוב לי להבהיר שאני לא אומרים את זה בתור הצדקה לרצון במוות הזה וכי אני חושבים שיש לנו זכות פשוט לזנוח את העקרונות המוסריים שלנו ולהשאיר את האמפתיה בפח. אבל בסופו של דבר גם האנשים הכי טובים שפועלים בשביל שלום ופתרון מדיני ושוקלים גם את החיים של אנשים מהצד השני של הגדר, עושים את זה כי הם חושבים שזאת הצורה שתהיה יותר יעילה בהגנה על החיים שלהם. מבחינת אף אחד כאן זה לא עניין מופשט של עקרונות, גם אם יש לעקרונות שלנו חלק בזה. זה עניין של פחד. ואנחנו מוכנים לוותר על הארץ המובטחת או על זכות השיבה או מה שזה לא יהיה אם זה אומר שאנחנו לא צריכים לפחד שיזרקו אותנו מהבית שלנו, שירצחו אותנו או שיחטפו אותנו או שיאנסו אותנו או את המשפחה שלנו או שלא תהיה לנו יותר מדינה שתגן עלינו מהאנשים שרוצים לעשות את זה או שלא יהיה לנו מספיק אוכל ולא נוכל לבקר במקומות שקדושים לדת שלנו או במקומות שיש לנו היסטוריה בהם. זה לא עניין של תמיכה בהתנגדות אזרחית לאויב רע וגדול, זה עניין של החיים שלנו ומה יקרה לנו ואיזה זכויות יהיו לנו ואולי אם יש לנו מספיק זין לשים היום ועדיין אכפת לנו מלהיות אנשים טובים יש לנו גם אמפתיה כדי לחשוב גם על מי שבצד השני של הגדר ועל העוולות המוסריים שנעשים כאן. זה לא אומר שלא אכפת לנו ושיש הצדקה לפעול רק בשביל עצמנו ולא מתוך מוסר כלשהו, אני חושבים שהאמפתיה והמוסר האלה הם הדרך האפשרית היחידה לפתור את הקונפליקט ושיש לנו מחוייבות להיות תמיד הכי אמפתיים שאנחנו יכולים. אבל בסופו של דבר החיים של כל אחד כאן יכולים להגמר בשניה אם הוא מנסה לפתור את העוולות המוסריים האלה בצורה הלא נכונה, וזה משהו שאנחנו תמיד זוכרים ופועלים על פיו כשאנחנו הכי אמפתיים שאנחנו יכולים להיות. וזה באמת ההבדל בין פעילי שלום ישראלים לבין קווירז פור חמאס: הפחד. התפיסה של הקונפליקט לא בתור משהו עקרוני, אלא בתור מציאות. אנחנו לא רוצים שהטובים ינצחו, גם אם אלה חלק מהשיקולים שלנו- אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות.